רשומות

על ימי החורבן אז והיום וגם הסבר פסיכולוגי לריבוי יהודים בסוציאליזם ובקומוניזם

-
    מאז שנת 2019 פרץ באופן גלוי המשבר הפוליטי הגדול אשר אמחנו נמצאים בתוכו ועלול להוביל לחורבן הבית השלישי משבר אשר הואץ עם המחאות האלימות של השמאל שהתגברו במיוחד ב2023 והלאה. אומנם גם לפני כן כבר היו כאלו כמו בהפגנות בבלפור. כמובן שטבח שמחת תורה העצים את המשבר...טבעי שבמצבים כאלו ניזכר בחורבן בתי המקדש דאז ושנצטרך לחשוב מה גרם להם. בימינו אנו, ניתן לראות גם את חורבן הציבור הסרוג - חורבן הימים בהם אם היינו רואים ברחוב אדם סרוג לא מוכר היינו יכולים א-פריורית להיות בטוחים באיזה 95% כי מדובר על אדם עם השקפות יהודיות לאומיות. אותו ציבור שהיה, או לפחות היה יכול להיות, יצירת מופת רעיונית סוציולוגית. וביצירת חזון חדש ומיושם שאולי יקום מתוך החורבן ננוחם. לכל השמאלנים שאומרים שבגלל הקנאים חרב בית המקדש, אענה שהוא חרב לא פחות בגלל המשת"פים עם הרומאים. חוץ מזה אם השמאלנים, ודאי החילוניים שבהם, היו חיים אז, היה כאילו איכפת להם מהחורבן? השמאלנים גם שונאים את החשמונאים שכן הצליחו מול היוונים, לא רק את הקנאים שבאשמתם כביכול נכשלנו מול הרומאים.  אברהם בורג למשל  אמר שהוא מתיוון גאה ושמתיתיהו היה
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

הגדרות אפשריות למושג המערב

-
ככל שהמושגים "המערב", "התרבות המערבית", "העולם המערבי" וכיו"ב הם רווחים בשיח הפוליטי, תרבותי, היסטורי, כלכלי ועוד כך נראה שזהות העמים והמדינות השייכים אליו משתנה בהקשרים שונים. חלק מההגדרות שיובאו כאן הן הגדרות יותר מקובלות וחלק יותר "אזוטריות". הגדרות שונות יזכו לפירוט בפוסטים שונים בנושא העולם המערבי. 1) הגדרת הנטינגטון.  על פי סמואל הנטינגטון, מחבר הספר " התנגשות הציוויליזציות ", הציווליזציה המערבית כוללת את כל ארצות אירופה הקתוליות והפרוטסטנטיות + אמריקה הצפונית + אוקיאנה. הציוויליזציה של אמריקה הלטינית, הקרובה אליה דתית ולשונית, נחשבת כ"ציוויליזציה צאצאית" של זו המערבית. ארצות שהיו תחת השפעת הנצרות המזרחית או האורתודוכסית, לעומת זו (כגון רוסיה) אינן נכללות בתרבות זו. במידה לא מועטה אותה "הגדרת הנטינגטון" יכולה  לשמש מעין "נמל בית" ו"מצפן" למושג "המערב" ונגזרותיו הסמנטיות. 2) הגדרת המלחמה הקרה.  בתקופת המלחמה הקרה היו שייכות לגוש המערבי מדינות אירופה אשר לא היו קומוניסטיות (מלבד
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

דעתי על תנועות ומפלגות ירוקות

-
[נכתב במקור באוקטובר 2019 בקפה דה מרקר] כידוע לכולם, לאחרונה אמצעי התקשורת מרבים לדבר פתאום על המשבר האקלימי כאילו שרפות ביער האמזונס הן דבר כה חדש. לי הדבר נראה כמו עוד קמפיין בינלאומי מתוכנן להפלת הנשיא טראמפ בדומה לנסיונות שהיו בעבר במשך השנים להפיל את נתניהו כגון מחאת האוהלים ועוד. אל אותם אמצעי תקשורת הצטרף גם העיתון גלובס אשר במשך שנים היה עיתון אמין ועניני ולאחרונה, פתאום, פיטר את אלי ציפורי רק בגלל כתבות לא מחמיאות על מערכת המשפט.  אם כי לא היה כה נדיר למצוא במשך השנים ביקורות על תנועות ירוקות, כולל ביקורות על דעות פוליטיות שלהן -דבר נכון יותר לגבי אירופה ואצפון אמריקה מאשר לגבי ישראל- בכל זאת נראה שלעומת ארגונים כמו אמנסטי ואחרים המתימרים לדבר בשם זכויות אדם ושכבר מזמן צביעותם ואופיים הפוליטי הפכו לדבר ידוע, התנועות ואף המפלגות הירוקות זכו יחסית להיחשב ל"פינות החמד של הפוליטיקה" וכתנועות "א-פוליטיות" או "על-פוליטיות". נכון למשל שכבר בתחילת שנות התשעים נחשף בתקשורת כיצד גם הירוקים בגרמניה היו בעד פעולותיו של סדאם חוסיין נגד ישראל אז במלחמת המפרץ הר
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

לפרוץ את מחסום ה 70-80 שנה

-
(נכתב במקור בקפה דה מרקר 01/11/2019) רציתי לכתוב על שתי מערכות הבחירות האחרונות שהיו תוך פחות מחצי שנה בשנה האחרונה, ויש הרבה מה לכתוב על שחיתויות חמורות שהתגלו בנושא מצד האחראים למיניהם על הוגנות הבחירות.    אבל אולי צריך להסתכל על המתרחש במדינה בפרספקטיבה היסטורית רחבה יותר. אנו נכנסים לתוך ה"טריטוריה" של מקסימום מספר השנים בו עם ישראל קיים בארצו ברציפות מדינה עצמאית ובגבולות יחסית רחבים. עד כה פרק זמן זה לא ארך יותר ממקסימום 70-80 שנה ואינני הראשון האומר זאת. כך הסתימה הממלכה העברית המאוחדת של שאול, דוד ושלמה באובדן שטחי שליטה ובעיקר בפילוג הממלכה אשר רוב הסיכויים כי היה בלתי נמנע. כך הסתימה גם תקופת החשמונאים כשדווקא בימי שלומציון המלכה - ממש שנים בודדות לפני הכיבוש הרומאי - היה את שיא הזוהר של ממלכת החשמונאים. אפשר להוסיף בין שתי תקופות זוהר אלו שתי תקופות קצרות יותר של ממלכת ישראל בימי עמרי ואחאב ובמקביל ממלכת יהודה בימי יהושפט ואולי גם אביו אסא. וכן את תקופת ירבעם השני בישראל ואת עוזיהו ויותם ביהודה. וזהו. לאחר שמעולם לא עלה בידי עם ישראל לקיים בארצו את אותה עצמאות עם
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא

דתות ואקלימים : חלק 1

-
הסתכלות במפת הדתות בעולם בחלק המכונה "העולם הישן" ואחרי כן הסתכלות על מפת האקלימים באותו חלק של העולם מראים כי הדתות האברהמיות (יהדות, נצרות, איסלם ועוד) התפתחו בעיקר בשלושה סוגי אקלימים (בשיטת קפן - שיטת הסיווג החשובה ביותר):   1) אקלים יבש וחם בעל טמפרטורה שנתית ממוצעת גבוהה וקיץ חם וכמובן יבש. זהו בעיקר אקלים מדברי ויש גם רצועת מעבר של אקלים ערבתי יבש למחצה.   2) אקלים ים תיכוני עם כמות גשמים מספקת, כשהחורף גשום ובעל טמפרטורות מתונות ואילו הקיץ יבש וברובם הגדול של המקרים הוא גם חם.   3)  אקלים ממוזג ימי גשום כמו זה השורר בבריטניה.החורף קר אך במידה מתונה (טמפרטורה ממוצעת גם אז מעל האפס) ואילו הקיץ ממוזג. גשמים יורדים כל השנה. מה שמיוחד באקלים זה הוא החורף הנוח בצורה יוצאת דופן יחסית לרוחב הגיאוגרפי הבינוני והבינוני-גבוה.     לעומת זאת קבוצת הדתות המכונות דתות המזרח (בודהיזם, טאואיזם, קונפוציוס, הינדואיזם, שינטו ועוד) התפתחו באיזורי אקלים אחרים:   1) אקלים טרופי גשום ואף מאד, בד"כ עם חורף יבש. הקיץ גשום בכל מקרה.   2) אקלים סובטרופי לח המכונה גם "
הוסף רשומת תגובה
המשך לקרוא