על ימי החורבן אז והיום וגם הסבר פסיכולוגי לריבוי יהודים בסוציאליזם ובקומוניזם

  מאז שנת 2019 פרץ באופן גלוי המשבר הפוליטי הגדול אשר אמחנו נמצאים בתוכו ועלול להוביל לחורבן הבית השלישי משבר אשר הואץ עם המחאות האלימות של השמאל שהתגברו במיוחד ב2023 והלאה. אומנם גם לפני כן כבר היו כאלו כמו בהפגנות בבלפור. כמובן שטבח שמחת תורה העצים את המשבר...טבעי שבמצבים כאלו ניזכר בחורבן בתי המקדש דאז ושנצטרך לחשוב מה גרם להם. בימינו אנו, ניתן לראות גם את חורבן הציבור הסרוג - חורבן הימים בהם אם היינו רואים ברחוב אדם סרוג לא מוכר היינו יכולים א-פריורית להיות בטוחים באיזה 95% כי מדובר על אדם עם השקפות יהודיות לאומיות. אותו ציבור שהיה, או לפחות היה יכול להיות, יצירת מופת רעיונית סוציולוגית. וביצירת חזון חדש ומיושם שאולי יקום מתוך החורבן ננוחם.

לכל השמאלנים שאומרים שבגלל הקנאים חרב בית המקדש, אענה שהוא חרב לא פחות בגלל המשת"פים עם הרומאים. חוץ מזה אם השמאלנים, ודאי החילוניים שבהם, היו חיים אז, היה כאילו איכפת להם מהחורבן? השמאלנים גם שונאים את החשמונאים שכן הצליחו מול היוונים, לא רק את הקנאים שבאשמתם כביכול נכשלנו מול הרומאים. אברהם בורג למשל אמר שהוא מתיוון גאה ושמתיתיהו היה רוצח.

ובנושא נוסף על תולדות עמנו מאז החורבן והגלות כדאי לתת הסבר פסיכולוגי אפשרי לכך שבעת החדישה אשר מאז המהפכה הצרפתית הרבה יהודים בלטו יחסית לחלקם באוכלוסיה בהגות ומנהיגות של תנועות קומוניסטיות וסוציאליסטיות. כידוע, הדת היהודית מעמידה קשיים רבים בפני המבקשים להצטרף אליה. כך הדבר גם מאז שהיהודים קיבלו להלכה או למעשה שוויון זכויות. בניגוד ליהדות, שתי האידיאולגיות הנ"ל הן די מיסיונריות, בדרכי נועם ("גן העדן הסוציאליסטי") וכפייה (מיותר לפרט) כאחד. או אז יהודים רבים לא יכלו למצוא פורקן לאותו "יצר מיסיונרי" הטמון בהם אלא בהצטרפות אל תנועות שכאלו.